זה לשון מרן שליט”א בשו”ת בית נאמן (ח”א

כל זמן שלא הגיע זמן הביעור, לא עשה

אם זה רק בקבוק אחד ובני הבית מרובים

מותר בשתיה מכמה טעמים ואכמ"ל. רק צריך להיזהר

אם הפקרתם את העץ והפירות שבו להפריש תרומות

– זרע בשביעית הירקות אסורים משום ספיחים בין

ירק בדברי חז"ל היינו ירקות עלים פטרוזליה כוסברא

לפעמים נשאר אוכל שראוי לאכילת אדם. וכל שדרך

1. כל מה שדרך העולם לרסק בכל שנה

1. פירות העץ שחנטו מט"ו בשבט של שנת

אם אי-הביעור נעשה מתוך שכחה, יש להקל להפקירו

אם רגילים להשתמש בהם במקום חומץ יש להשתמש

שלושה סוגים של במשפחת אלבק | הכרת הטוב

למעבר לקונטרס לחצו על התמונה הנושאים הנידונים בקונטרס:

מצד שמיטה אין בעיה כלל לעקור עצים כשאין

בעניין גבולות ארץ ישראל היכן מיקומם המדויק כיום?

אם הדבר ברור למומחי המשתלה שאחר העקירה מן

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט”א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט”א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש”י לר”ת).

[ערוך מדברים שנאמרו ביום פטירתו, בשעת ההלויה, ובאזכרת

צריך לשאול את נותני הכשרות אם אכן באמת

תפקיד כיום: ר"מ ומנהל ישיבת "אור מאיר" ביפו ורב קהילת "הרמב"ם" ובשכונות תל-אביב.
תפקיד בעבר: ר"מ ומשגיח בישיבה קטנה "כסא רחמים", מלמד דקדוק עיבור ושירת ספרד בישיבה, והעורך הראשי של סידור "איש מצליח".

אינני יודע בוודאות מה הכוונה, אבל לפי הענין

הרמב"ם בסוף הקדמתו לחיבורו הגדול כותב: "לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה, לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם". בזה נבין כמה מקומות שהרמב"ם כותב דבריו בקיצור נמרץ ובזהירות מופלגת, בהתחשב בקוראים הפשוטים שחסר להם הקדמות ידועות בתלמוד.